מהי היגיינה אנרגטית? מדוע נדרש והכרחי לטהר אנרגטית את מי הבריכה בדגש על בריכה טיפולית?

מדוע נדרש לטהר אנרגטית בריכות טיפוליות ובריכות בכלל? הפוסט עוסק בסוגיה חדשה ומרתקת זו ובשאלות רבות העולות בהקשר של מים ואנרגיה.

ידוע שאחת הסיבות לטיפול הידרותרפי/וטסו הנעשים במים הוא שלמים יש יכולת לקלוט את הפסולת האנרגטית שהמטופל משיל למים במהלך הטיפול וזאת בנוסף לפסולת הכימית והאורגנית שכל גוף חי מפריש למים.

בכלל כל אחד ואחת הטובלים במי הבריכה משפיעים על המים ברמה הכימית והאנרגטית.

את הפסולת הכימית והאורגנית מנקה הפילטר של הבריכה וזה תפקידו, ומי מנקה את הפסולת האנרגטית? מי מפנה את הפסולת האנרגטית של הלקוח הקודם לפני שהמטופל החדש נכנס למים? ומה קורה אחריו? שהרי לא מחליפים אחרי כל מטופל את המים בבריכה כמו שנהוג מקובל ונדרש להחליף סדין לפני ואחרי כל מטופל על מיטת טיפולים. מה קורה למים בבריכה אחרי זמן מה שהפסולת האנרגטית מצטברת במים? מדוע מטפלים מרגישים "עייפות לא מוסברת" אחרי טיפול או שניים במים. למה מטפלים מעידים על עייפות מופחתת משמעותית בבריכות מים חיים? למה יש העדפה ברורה למטפלים ולמטופלים לעבור את הטיפול בבריכות טיפוליות שעוברות החייאת מים? תהליך החייאת המים מאפשר לאתחל ולטהר אנרגטית את המים בכל מחזור סחרור של מסת המים בבריכה כך שמתאפשרת מחיקה של הפסולת האנרגטית לפחות 6 פעמים ביום (מחזורי סחרור המים בבריכה ב24 שעות) - מה שמאפשר לכם המטפלים ולמטופלים להנות ממים חיים נקיים פיזית ואנרגטית מה שמאפשר את מיקסום טבע הטיפול במים מלכתחילה לרווחת כולם. הדבר דומה למחיקת טביעות רגל בחול ע"י הרוח או ארגון מחדש של החול על פני הקרקע. השאלה שמעסיקה רבים בדבר הזיכרון של המים או האם למים יכולת להכיל טביעות רגל אנרגטיות היא שאלה חשובה ברמת ההיגיינה האנרגטית של מי הבריכה במיוחד שהמצע לטיפול במים הוא המים עצמם ומבחינה פרקטית וכלכלית לא מתאפשר להחליף את מי הבריכה בכל פעם שמטופל/לקוח חדש נכנס לבריכה. טכנולוגית החייאת המים מאפשרת את אתחול מבנה צבירי המים בכל פעם שמסת מי הבריכה עושה מחזור סחרור - המים "נבנים" מחדש וכפועל יוצא "משילים" מעצמם את האנרגיה שדבקה במבנה הצבירים טרם ההחייאה - את אותם טביעות רגל אנרגטיות. בעלי בריכות טיפוליות שעברו להחיות את מי הבריכה מדווחים על אנרגיה קלילה במים, יותר רעננות, פחות עייפות בטיפולים ועל טיפולים משמעותיים הרבה יותר בעבור המטופלים. מעבר לכך למים שעברו החייאה מאפשרים יותר קלילות תנועה במים מבריכות רגילות וכן פחות טעם וריח במים על הגוף ובבגדי הים. לא פלא שמטפלים ומטופלים מעדיפים בריכות מים חיים למרות העלות הנוספת הכרוכה בשימוש בטכנולוגיה המתווספת לבריכה. אגב - ההתקנה של ציוד ההחייאה של מיבריאה לבריכה אינו דורש את חיתוך הצנרות או הפסקה של פעילות הבריכה. הכל מתרחש בהשראה אנרגטית כך שאין מגע במים ואין תוספת כימית כלשהיא לתהליך. כולנו תקווה כי החייאת מי בריכות יהפוך במהרה לסטנדרט ההגיינה האנרגטית החדשה המגדירה את איכות מי הבריכות הטיפוליות ובריכות בכלל לרווחת כל הנוגעים והטובלים במים.